הטבות למשפחות חד הוריות בישראל

אלה ההטבות העיקריות שמשפחה חד-הורית זכאית להן כיום:

​

  • נקודת זיכוי במס הכנסה: הורה אחד זכאי לנקודת זיכוי למס הכנסה ללא תלות בכמות הילדים שבהחזקתו, כל עוד יש לו לפחות ילד אחד מתחת לגיל 19. שווי ההטבה הוא 2,628 ש"ח לשנה ו-219 ש"ח לחודש

​​

  • תוספת של 8 ימי מחלת ילד לשנה:  עובדים שהם הורים עצמאיים (הורים יחידים), זכאים לזקוף על חשבון ימי המחלה שלהם עד 8 ימים נוספים בגין מחלת ילדיהם, ובסה"כ עד 16 ימים בשנה. זכאות ההורה לזקוף את ימי ההיעדרות על חשבון ימי המחלה שלו אינה מותנית במספר ילדיו (לדוגמה, הורה עם 2 ילדים אינו זכאי למספר כפול של ימים לעומת הורה עם ילד אחד).

​​

  • סיוע בלימודים לאלמנים ואלמנות: שיקום תעסוקתי, הכולל סיוע במימון לימודי תואר או מקצוע, ניתן למי שעומדים בכל התנאים. הם מתאימים להכשרה מקצועית לדעת פקיד השיקום כי הם חסרי מקצוע או אינם יכולים להתפרנס ממקצועם, הם זקוקים להסבה מקצועית בעקבות ההתאלמנות והם אינם זכאים להכשרה מקצועית על-פי חוק אחר.

​​

  • הנחה בתשלומי ארנונה ברשויות המקומיות (משתנה מרשות לרשות)

​

​

​

* הטבה שמורה למשפחה חד הורית אשר עומדת במבחן הכנסה:

​

  • השלמת השכלה: הורה עצמאי זכאי להשלמת השכלה אם הוא לא השלים השכלה יסודית או תיכונית, במימון משרד הכלכלה. בנוסף, משרד החינוך מעניק להורים עצמאיים מלגות לימודים לשם מימון לימודים במוסדות להשכלה גבוהה.

​​

  • קדימות בקורסי הכשרה מקצועית במסגרת לשכות התעסוקה: הורה עצמאי זכאי לקדימות בקבלה לקורסים מקצועיים שמפעיל שירות התעסוקה, ולשוברי הנחה לקורסים מקצועיים אחרים ששירות התעסוקה מפנה אליהם.

​​

  • מענק לימודים שנתי עבור כל ילד מתחת לגיל 18: נכון לשנת 2020, סכום המענק הוא 1,021 ש"ח לכל ילד.

​​

​

​

**הטבה שמורה למשפחה חד הורית אשר הוכרה ע"י עו"ס מטעם הרווחה במקום מגוריה כזכאית:

​

  • גמלת הבטחת הכנסה בשיעור מוגדל

​​

  • מענק עבודה בשיעור מוגדל

​​

  • סיוע במימון מסגרות חינוך לילדים: הורה עצמאי העובד ו/או לומד בהיקף של 20 שעות שבועיות לפחות זכאי לסבסוד עלויות מימון מעונות יום, משפחתונים, צהרונים, סל-שעות וקייטנות. היקף הסבסוד תלוי במשתנים רבים )כמות הנפשות במשק הבית, הכנסה, סוג המסגרת, כמות שעות העבודה השבועיות של האם וכן הלאה(, ועשוי להגיע לסכומים חודשיים משמעותיים למדי. האופן שבו מחושבת ההכנסה לנפש לשם קביעת דרגת הזכאות לסיוע עבור משפחה שבראשה הורה עצמאי היא מחצית ההכנסה ברוטו של ההורה מחולקת במספר הנפשות במשק הבית (הורים וילדים עד גיל 18).

​​

  • קדימות בקבלה למסגרות החינוך המוכרות

​​

  • סיוע בדיור: משפחה חד-הורית זכאית לסיוע בשירותי דיור בשלוש צורות: דיור ציבורי, משכנתא מסובסדת או סיוע בשכר דירה. הטבה זו מותנית בקבלת קצבת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי וכפופה למבחן כושר התעסקות. סיוע בשכר דירה ניתן בהתאם לרשימת יישובים שמפרסם משרד הבינוי והשיכון ושיעורו עד 95% ממחיר השכירות.

​​

  • סל שעות גמיש: התכנית מיועדת למשפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 10 (עד כיתה ד') שההורה עובד ולומד 20 שעות שבועיות לפחות, וב-12 החודשים האחרונים הגדילו את היקף העבודה או הלימודים ב-10 שעות שבועיות לפחות. - או - חד הוריים אשר ב-12 החודשים האחרונים התחילו עבודה חדשה לאחר 3 חודשים בהם לא עבדו; וכן שהכנסתן ברוטו לנפש (בתוספת נפש אחת) נמוכה מ-6,300 ש"ח לחודש או שקיבלו הבטחת הכנסה עבור חודש אחד לפחות בשנה שחלפה. משפחות אלה זכאיות לסבסוד צהרונים בסך של 350 שקלים לחודש למשך 18 חודשים, במימון קייטנות בסך 2,000 שקלים על פני תקופת הזכאות של 18 חודשים, ולמימון של שעות שמרטפות ושיעורי עזר בסך של 6,000 ש"ח במשך תקופת זכאות זו.

​​

  • הנחה בחשבון החשמל: הורה עצמאי שמקבל הבטחת הכנסה ולו שלושה ילדים ומעלה זכאי ל-50% הנחה על 400 קוט״ש ראשונים בכל תקופת חשבון (דו-חודשי).

​​

  • ייעוץ משפטי: משרד המשפטים מספק ייצוג משפטי וייעוץ להורים עצמאיים בכפוף לעומס המשרד ולסיכויי הזכייה המוערכים בתיק.

​​

  • סיוע מוניציפאלי: הרשויות המקומיות מפעילות מגוון כלים לתמיכה במשפחות שבראשן הורה עצמאי. הורה עצמאי זכאים לייעוץ ולסיוע ברמה הבירוקרטית מאת גורם מוסמך ברשות המקומית. כמו כן, הוא זכאי למפגשים עם עובד/ת סוציאלי/ת של הרשות המקומית ולהשתתפות בקבוצות תמיכה מיוחדות.

 

​

 

לצערינו, משפחות היתומים בישראל עדיין אינן זכאיות להטבות אלו ללא מבחן הכנסה

הסיוע למשפחות חד-הוריות – סקירה של החקיקה בעבר וכיום

חוק משפחות

חד הוריות

תשנ"ב - 1992

ב״חוק משפחות חד-הוריות התשנ״ב-1992״ הוגדר לראשונה כלל הסיוע הסוציאלי הייחודי למשפחות אלו. סעיף הסיוע המשמעותי ביותר שהסדיר החוק היה קצבת הבטחת הכנסה בשיעור מוגדל לאוכלוסיית המשפחות החד-הוריות. בנוסף לכך הובטחו במסגרת החוק שורה של הטבות נוספות:

  • מענק לימודים שנתי עבור כל ילד ללא מבחן הכנסות (המענק הוא בסך 1,021 ש"ח לכל ילד נכון לשנת 2020);

  • קדימות בקבלה למסגרות חינוך עבור הילדים;

  • ועוד.

 רבות מהמשפחות שנכללו בהגדרת החד-הוריות בשנת 1992 היו זכאיות להטבות משמעותיות לפני חקיקה זו. קצבאות סיוע לאלמנות נקבעו בחוק הביטוח הלאומי עוד בשנת 1953 ,ולימים זכו אלמנות גם לקצבת הבטחת הכנסה בשיעור מוגדל. כמו כן, חוק המזונות משנת 1972 הבטיח תשלום לגרושות שבני זוגן לא מעבירים להן תשלום כפי שפסק להן בית המשפט. יחד עם זאת, היקף קצבת הבטחת הכנסה שהועברה להן היה עד שנת 1992 רק בשיעור רגיל.

תיקונים ותוספות

הבטחת הכנסה

וסיוע במסגרות

חינוך

בשנת 1994 תוקן חוק הביטוח הלאומי כך שמענק הלימודים הובטח למשפחות חד-הוריות גם עבור ילדים בין הגלאים 14-12 (ולא רק עד גיל 11 כפי שהיה קודם לכן). בשנת 1998 תוקן חוק הבטחת הכנסה כדי להעניק קצבת הבטחת הכנסה לכל המשפחות החד-הוריות (לרבות מי שאינן אלמנות) שילדיהן מעל גיל 18 ומתחת לגיל 22 ונמצאים במסגרות קדם-צבאיות, בשירות סדיר, בשירות לאומי או בעתודה אקדמית. יחד עם זאת, באותו תיקון הוגבלה קבלת הבטחת הכנסה להורים שילדיהם גרים עמם ולא רק, כפי שקבע חוק הסיוע למשפחות חד-הוריות, שילדיהם נמצאים בהחזקתם. בנוסף, בשנת 1998 הוקלו תנאי הזכאות לסיוע במסגרות חינוך לילדים למשפחות חד-הוריות, כך שחישוב ההכנסה לנפש לוקח בחשבון מחצית מהכנסת ההורה ומתייחס למשפחה זו כאילו יש לה ילד נוסף (נפש נוספת). בשנת 2002 תוקן חוק דמי מחלה כדי להעניק 4 ימי מחלה נוספים עבור מחלת ילד על ימי המחלה המגיעים לכל עובד אחר על פי חוק.

חקיקת חוק הסיוע בשנת 1992 לוותה בתיקון לחוק הבטחת הכנסה הקובע את שיעור הקצבה המוגדל עבור משפחות חד-הוריות. אוכלוסיית המשפחות החד-הוריות נהנו מתוספת זו לקצבת הבטחת הכנסה במשך כעשר שנים, עד שבשנים 2004-2002 הקצבה צומצמה משמעותית במקביל לצמצום בקצבאות נוספות (כגון קצבת ילדים) במסגרת ״התכנית להבראת כלכלת מדינת ישראל״. התוכנית, שהוביל משרד האוצר בשנת 2003 ,כללה קיצוץ רוחבי במתן שירותי הרווחה, ובפרט במבנה קצבת הבטחת הכנסה ובהיקפה, זאת מתוך כוונה לתמרץ את נתמכי מערכת הרווחה לצאת לשוק העבודה ולהסתמך פחות על קצבאות. המטרה הייתה כפולה: הפחתת הוצאות הממשלה והגירעון התקציבי לצד שינוי חברתי במסגרתו משפחות רבות יצאו מתרבות הקצבאות והעוני ויצטרפו לשורות הציבור המרוויח את לחמו בעבודה. בדיעבד, אפשר להגיד בביטחון שהתוכנית השיגה את שני היעדים. ברם, מאז תכנית ההבראה ועד היום, עולות לדיון חדשות לבקרים הצעות לתוספת הטבות עבור המשפחות החד-הוריות, ורבות מהן מתקבלות ומיושמות בחקיקה.

תוכנית ההבראה

מחאת החד הוריות 2003

תיקון חוק דמי מחלה

2008

במקביל לקידום תכנית ההבראה בשנת 2003 ,יושמה בעקבות מחאת האימהות החד-הוריות תכנית לשילוב הורים עצמאיים בשוק העבודה. במסגרת תכנית זו הובטחו מענקים לאימהות חד-הוריות מגבירות עבודה בסכומים שנעו בשלב ראשון בין 600,3-600,9 שקלים. לאותן זכאיות ניתן בשלב שני מענק גם בשנה העוקבת שהגיע עד 200,7 שקלים, ובתנאים מקלים יותר. כמו כן, כדי לעודד מעסיקים להעדיף קליטה לעבודה של אימהות חד-הוריות, ניתנו גם להם סובסידיות משמעותיות.

בשנת 2008 נעשה תיקון נוסף בחוק דמי מחלה שהעניק 4 ימים נוספים על אלה שנוספו ב-2002 ,ובסך הכל תוספת של 8 ימים. בשנת 2008 התאפשרה קבלת קצבת הבטחת הכנסה להורים עצמאיים שלומדים במוסד להשכלה גבוהה, כאשר הם עובדים ולומדים בהיקף של 40 שעות שבועיות. וכן, בשנת 2016 הורחב טווח הגילאים המזכה במענק לימודים מגילאי 14-6 לגילאים 18-6 . בנוסף לכל אלה, בשנת 2016 הותקנה הוראת שעה (מיועדת לבחינה מחדש בסוף שנת 2018) שבה במקביל להגדלת סכומי הבטחת ההכנסה עבור הורים עצמאיים, הם יהיו זכאים גם למענק עבודה (מס הכנסה שלילי) בהיקף מוגדל, כאשר ברמות השתכרות שבהן קיימת זכאות כפולה ההטבות תקוזזנה. הרעיון העומד בבסיס הוראת השעה הזו הוא מניעת ›מלכודת רווחה׳, כלומר מניעת מצב שבו הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה להורים עצמאיים מייצרת תמריץ עבורם שלא לעבוד. נקודת המוצא הייתה אפוא שבמטרה לעודד עבודה בשכר גבוה יותר ויציאה לעבודה יש להגדיל את שתי ההטבות לעיל.